על הדרך

מעניין, חשבתי, העניין הזה של בלוגים. בעולם כולו הם צצו מזמן, והם כל הזמן הולכים ומתפתחים. אבל כאן, במעגל הקטן שמסביבי, אין הרבה. או לפחות לא שאני יודעת עליהם, ואם אני לא יודעת עליהם מאיזושהי בחינה הם לא קיימים, וירטואלים.
בהמשך לאיזה שיעור טכנולוגי, עם איש טכנולוגי אחד שדיבר וגרם לכולנו לחשוב כמה אנחנו לא מחוברים לרשת באמת, למרות שחשבנו שאנחנו כן.. חשבתי למה לא.
אז הנה אני, כותבת את הרשומה (??) הראשונה שלי. לא יודעת אפילו איך קוראים לזה. מקווה שיהיה מי שיקרא את זה.

כל מיני ספרים שקראתי בזמן האחרון, מזכירים את המחשבה שאולי המציאות משתנה מעצם העובדה שמישהו רואה אותה. כן, יש לזה יסוד פיזיקלי מסובך, אבל מה זה משנה אם זה מרגיש נכון.
אני חושבת שכל אחד רואה את המציאות אחרת, מתעלם מפרטים מסויימים, ושם דגש על פרטים אחרים, אפילו רק ע"י מבט, בלי באמת לחשוב על מה שאנחנו רואים.
זה קורה הרבה פעמים, אני ואלכס מביטים במסך, רואים את אותה סצינה בו זמנית, אך כל אחד מאיתנו שם לב למשהו אחר. (חוץ מתשומת לב מוגברת לציצים או לשרירים משורגים, זה לא נחשב). אני, שבגלל אופן העבודה שלי רגילה לחפש פרטים שמצביעים על מקור ההתנהגות או מקור החיזוק, מחפשת פרטים כמעט בכל מראה. בכל סצינה. אולי זה עושה אותי מנהלת חשבונות מוכשרת. אולי זה גורם לי להבין מה הולך לקרות בסרט או בסדרה קצת לפני שאני אמורה להבין.
אבל זה גם גורם לי לראות את הדברים הקטנים, על המדרכה, במעלית, באוטובוס, על הדרך.